רש"י על סוטה י״א ב:כ״ב

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על סוטה י״א ע״ב:כ״א רש"י על סוטה י״א ע״ב:כ״ג »

1 סוטה פתח ↗

״וַיְהִי כִּי יָרְאוּ הַמְיַלְּדוֹת אֶת הָאֱלֹהִים וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים״. רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר: בָּתֵּי כְהוּנָּה וּלְוִיָּה, וְחַד אָמַר: בָּתֵּי מַלְכוּת. מַאן דְּאָמַר בָּתֵּי כְהוּנָּה וּלְוִיָּה — אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה. וּמַאן דְּאָמַר בָּתֵּי מַלְכוּת — דָּוִד נָמֵי מִמִּרְיָם קָאָתֵי, דִּכְתִיב: ״וַתָּמׇת עֲזוּבָה אֵשֶׁת כָּלֵב וַיִּקַּח לוֹ כָלֵב אֶת אֶפְרָת וַתֵּלֶד לוֹ אֶת חוּר״. וּכְתִיב: ״וְדָוִד בֶּן אִישׁ אֶפְרָתִי וְגוֹ׳״.

2 דעת זקנים על שמות פתח ↗

ומשה אהרן וחור. פירש"י חור בנה של מרים היה וגם בפרשת ואלה המשפטים פי' כן שחור בנה של מרים ואביו כלב שנא' ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור. אפרת זו מרים כדאית' במס' סוטה ומקשי' העולם אדרבה בסוטה מסיק ותמת עזובה זו מרים ולמה נקרא שמה עזובה שהכל עזבוה ובאותו פסוק כתיב ותמת עזובה ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור וא"כ לא זו היא מרים וגם כן משמע דחור לאו בנה של מרים דהא בן אפרת הוה. ואומר אני דיפה פירש"י וקושיא שלהם אינה קושיא כי כן הפסוק בדברי הימים וכלב בן חצרון הוליד את עזובה ויקח אשה את יריעות ואלה בניה ישר ושובב וארדון ותמת עזובה ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור וחור הוליד את אורי וגו'. ובסוטה פירש"י כלב בן חצרון הוא ומשנה בן יפנה מעצת מרגלים ואכתי בן קנז הוא דכתיב וילכדה עתניאל בן קנז אחי כלב אמר רבא חור בנה דקנז היה דיקא נמי דכתיב כלב בן יפנה הקניזי ש"מ ומסיק עזובה זו מרים ולמה נקראת עזובה שהכל עזבוה ונ"ל דהיינו כשהיתה מצורעת ופריך הוליד את עזובה והלא אשתו היתה א"ר יוחנן ללמדך שכל הנושא אשה לשם שמים מעלה עליו הכתוב כאלו ילדה

3 ברכת אשר על התורה פתח ↗

ועתה לא ידעתי: א באיזו מלכות מדובר כאן? ב ומכל מקום - אם ממרים תצא, כלום אין זה גם מיוכבד? פ' שמות תשס"א מקור דברי רש"י בסוטה יא ע"ב וזה לשון הגמרא שם: "ויעש להם בתים" - רב ושמואל. חד אמר: בתי כהונה ולויה. וחד אמר: בתי מלכות. מאן דאמר: בתי כהונה ולויה - אהרן ומשה שיצאו מיוכבד. ומאן דאמר: בתי מלכות - דוד נמי ממרים קאתי, דכתיב דברי הימים א' ב, יט "ותמת עזובה היא מרים, שהיתה אשת כלב, והכוונה שנצטרעה ויקח לו את אפרת אפרת היא מרים - אחר שנתרפאה, חזר ולקחה, ותלד לו את חור", וכתיב שמואל א' יז, יב "ודוד בן איש אפרתי". וראה מהרש"א שם.

22 אהרן ומשה - שיצאו מיוכבד:

23 ותמת עזובה אשת כלב - והיא מרים ולקמן מפרש למה נקראת שמה עזובה והאי ותמת שנצטרעה:

24 ויקח לו כלב את אפרת - לאחר שנתרפאת חזר ולקחה לו אלמא אפרת קרי מרים וכתיב בדוד בן איש אפרתי:

2 חידושי אגדות על סנהדרין פתח ↗

ותמת עזובה ויקח לו כלב את אפרת כו'. כצ"ל ובקרא בד"ה משמע שהיה לו אשה שמה עזובה גם הוליד ב' בנות קודם שנשא אפרת וכפירש"י שם מיהו לפי דרש התלמוד פרק קמא דסוטה לא קשה מידי דדריש התם עזובה זו מרים שהכל עזבוה בתחלתה הוליד כו' יריעות שהיו פניה דומין ליריעות כו' ע"ש אבל רש"י בד"ה פירש שהוליד ב' בנות עזובה ויריעות וצא וחשוב שכ"א מהם היה פחות מח' שנים כו' כלב היה בן שמנה כשהוליד עזובה אשה ובן ט' כשהוליד יריעות ואחר מיתת עזובה אשתו לקח אפרת והולידה לו את חור בשנה אחרת הרי בן י' שנים וחור בן ח' כשהוליד את אורי ואורי בן ח' כשהוליד בצלאל הרי כ"ו שנים כו' עכ"ל ע"ש וזה סותר סוגיא דפ"ק דסוטה דדריש עזובה ויריעו' זו מרים גם מ"ש בפירש"י שם וכן מפורש פ' בן סורר לכאורה הוא תמוה דהא חשיב הכא תרתי שנין דתלתא עיבורי ואפשר שהוא מפרש דל תרתי שני דתלתא עיבורי היינו בעיבורין שהיו זה אחר זה באיש א' בכלב דהיינו עזובה ויריעות וחור אבל עיבורין שאינן זה אחר זה כגון חור אורי בצלאל לא חשיב אבל הוא דחוק דלא הוי דומיא דלעיל באחיתופל דקאמר דל תרתי שני דתלתא עיבורי דהיינו שאינן בזה אחר זה אליעם ובת שבע ושלמה וצ"ע:

« רש"י על סוטה י״א ע״ב:כ״א רש"י על סוטה י״א ע״ב:כ״ג »